כל הזכויות שמורות לעמותת "הררי ציון" 

  • Facebook - Grey Circle
  • Google+ - Grey Circle

מאמר - תורה, דת ומדינה

 

הדיון על שינוי דפוס היחסים בין המגזר החרדי לבין שאר החברה הישראלית הוא למעשה דיון על שלושה "אתגרים": שילוב כלכלי, שיוויון בנטל הביטחוני, השפעה תרבותית. בין אתגרים אלה ישנם יחסי גומלין, לעיתים משלימים ולעיתים סותרים. כדי להכריע באיזה מתווה מומלץ לבחור, יש צורך לקבוע תחילה על איזה מהאתגרים חשוב ודחוף יותר להתגבר, ואילו אתגרים נמצאים בעדיפות פחותה – ויותר מזה: יש צורך לקבוע את היעד החברתי שאליו אמור הפתרון להוביל. במילים אחרות: כיצד צריך להראות דפוס היחסים העתידי בין החרדים לבין שאר חלקי החברה? הכרעה כזאת תאפשר לקובעי המדיניות לבחור בין ארבעת דפוסי הפעולה האפשריים להתמודדות עם האתגר החרדי, שלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות לטווח קצר ולטווח ארוך בנושא גיוס נוער חרדי לצבא.

 

שאלת עתידה של החברה החרדית וביתר שאת שאלת שילובם של החרדים בחברה הישראלית הכללית מעסיקה את המנהיגות הפוליטית בישראל ועומדת במרכז סדר היום הפוליטי מזה חודשים רבים. נסיבות כלכליות (העומס התקציבי), חוקיות (ביטול חוק טל על ידי בית המשפט) וחברתיות (המחאה החברתית) מחזקות את האפשרות שסוגיה זו לא תרד בקרוב מסדר היום ותחייב את הצמרת הפוליטית להכריע בנושאים הנתונים למחלוקת עמוקה בין מגזרים שונים בחברה – מחלוקת העלולה להוביל גם למשברים פוליטיים וחברתיים שההתמודדות איתן תהיה מורכבת. בנייר שלהלן, המבוסס בחלקו גם על עבודות קודמות של המכון למדיניות העם היהודי - ובראשן נייר ההמלצות שחובר עבור כוח המשימה של הסוכנות היהודית בנושא החרדים – נציג מספר שאלות מרכזיות העומדות בבסיס המחלוקת, ונציע מספר קווים מנחים לגיבוש מדיניות. יש לומר כבר בשלב מוקדם כי נייר זה מצומצם בהרבה בהיקפו מעבודות אחרות שנעשו על הנושא, כולל, לאחרונה, על ידי הועדה שבראשה עמד חבר הכנסת יוחנן פלסנר (קדימה). ועוד: נייר זה אינו מתיימר להציע מסלול פעולה נוסף לאלה שכבר הונחו על השולחן באופן רשמי או פחות רשמי בשנים האחרונות (בהם המסלולים המוכרים כ"מתווה" פלסנר, מתווה יעלון, מתווה לפיד, מתווה נתניהו-קנדל, מתווה אלעזר שטרן ואחרים, כולל כאלה שהוצעו בפירוט על ידי מוסדות וארגונים כמו מוסד נאמן והמכון לדמוקרטיה). ייחודו אינו בהיקף אלא דווקא בצמצום: בחתירה להתמקדות בשאלות היסוד הדורשות הכרעה בטרם תוצג תוכנית מפורטת לפעולה, זאת על סמך תחושתנו שבמקרים מסויימים נוטה המערכת הפוליטית להצגת תוכנית פעולה בטרם הובררו כדי צורכם יעדיה המלאים של התוכנית.

 

לאור הגידול הדמוגרפי בהיקפו, מתקרבת השעה שבה תצטרך החברה הישראלית הכללית להכריע כיצד יהיה דפוס יחסים המעודכן בין הרוב הלא-חרדי לבין עם "המיעוט המתגבר" החרדי. כדי לקבוע מדוע ישנו צורך בדפוס מעודכן, ראוי להגדיר קודם את מהות האתגר בדפוס הקיים. החברה החרדית תורמת רבות לאקלים התרבותי-חברתי בישראל באמצעות לומדי התורה, ובולטת בפעולות של תרומה וחסד לפרטים ולקבוצות מוחלשות. נראה שבקרב החרדים יש עניין בהמשך השתלבות פוליטית ובמעורבות בענייני ציבור, ובמידה מסויימת גם בהשתלבות כלכלית חלקית – אך כל זאת תוך הימנעות מהשתלבות תרבותית וחברתית בחברה הישראלית הכללית. בנסיבות אלה היא מציבה למול שאר החברה אתגר שהוא, למעשה, שלושה אתגרים נפרדים שיחסי הגומלין ביניהן לעיתים מטעים: הראשון כלכלי במהותו, השני אזרחי והשלישי תרבותי.